רמו פפ הליפור איבי בלי | 51 בכיתה ד’ הייתי ילדה שונה . שקטה וביישנית, נמוכת קומה, עדינה ומאוד נחבאת אל הכלים . לא היו לי הרבה חברות, ולא סבלתי מכך . יצרתי לי עולם פנימי שאהבתי . זה היה עולם מלא קסם ודמיון, שגרם לי להרגיש שייכת לעצמי ושימש לי מנגנון הגנה . חשתי חיבור כה עז לעולמי הפנימי, שלא היה לי צורך לבוא במגע עם שאר ילדי הכיתה . בתקופה זו התחלתי להתוודע ליכולות הרוחניות שלי . תחילה ראיתי ישויות של אור בפינת החדר, ועד מהרה הבנתי שרק אני רואה אותן . בשנים הראשונות לגילוי לא ידעתי מה בדיוק אני חווה, ויכולותיי הייחודיות היו עבורי עול . אילו הייתי מספרת על כך למשפחתי או למוריי, הם היו מגיבים בתימהון או טוענים שאני לא נורמלית . חוסר החיבור שלי לשאר הילדים התבטא בין היתר בהימנעות ממפגשים חברתיים ובאי-ידיעה כיצד להשתלב . שנים לאחר מכן, באחד הטיפולים שעברתי, שמתי את עצמי בנעלי חבריי לכיתה, והבנתי שהם, למעשה, חוו דחייה ממני . אירועים שונים שהתרחשו באותן שנים זכורים לי היטב עד היום : באחת ההפסקות הילדים הצמידו לפניי נחש מת שמצאו בחצר, וכמעט מדי יום הכריחו אותי לקנות להם ממתקים בקיוסק מדמי הכיס...
אל הספר