24 | חרדה חברתית — להכיר אותה, לצאת ממנה הוריה היו רופאים, ואחיה הלכו בעקבותיהם . ב’ מעולם לא התחברה לתחום הזה . הנפש שלה נטתה יותר לאומנות, והיא רצתה להתמקצע בציור . אך במשפחתה תמיד אמרו לה שבתור תחביב ציור זה נחמד, אבל לא כקריירה . ב’ נרשמה ללימודי פסיכולוגיה, אבל גם זה לא הספיק למשפחתה . לאחר הלימודים היא החלה לעבוד בקליניקה, ונושא הציור לא קיבל ביטוי בחייה . היא הדחיקה אותו לגמרי . עם השנים התפתחה אצלה חרדה . המצב הלך והחריף עד כדי כך שהיא הוכרה כפגועת נפש וקיבלה קצבה חודשית מהביטוח הלאומי . בטיפול הבנו את הרצון של ב’ בשייכות, ואת המחיר שהיא נאלצת לשלם כיוון שאינה רוצה להמשיך לחוות דחייה ממשפחתה . הוויתור על הציור אולי סייע למשפחתה מעט יותר לקבל אותה, אבל המצב שנוצר הוא שב’ דחתה את עצמה . ב’ הבינה שהוויתור הזה הוא המקור לדיכאון ולחרדות, וגם את הקשר שלו לחוסר הרצון שלה להביא ילדים . היא חששה שתהיה כמו הוריה ושגם ילדיה העתידיים לא יוכלו להגשים את עצמם . המקרה של ב’ משקף את התוצאות ההרסניות של ציפיות הוריות לא מותאמות לאופי של הילד והתעלמות מהייחודיות שלו . אפשר אף לראות כיצד הצורך בה...
אל הספר