עמית פכלר 144 רצוןמתוךמפתה, ? םרעישהםמאחר מסכנים הםאוליאו מסכנים, מישלברועורקאךלהתמקד בנו, שזרעוהאימהעלולהתגבר לנקום עורכתמטעימהבדין בעצמנו . להתבונן ולשכוח מולנו שעומד תוךהמוסרית מעליונותנו התבשמותכירז,אילתזה,ספרומתרגמת לקרוס דינה וכישקריתזחיחותמבטאת שבתוכנו לרועהתכחשות 3 ובצדק מתייחס גדעון לב, ( 141 ) עמ' לנושא זה בכותבו כי "כדי למוטט את הרוע, צריך ראשית להבין שהוא נמצא גם בנו", נִהְיֶה לְעַם, אִם נִרְצֶה, כְּשֶׁנָּבִין ובמילותיו של מחמוד דרוויש, " " . אכן, לפתח חטאת שֶׁאֵינֶנּוּ / מַלְאָכִים וְשֶׁהָרַע אֵינֶנּוּ יִחוּדִי לַאֲחֵרִים רובץ אצל כל אחד מאתנו, וגם עמנו הצמיח מרצחים שפלים, "אין דינה של פסיכופתים ועוד מרעין בישין בדמות אדם . אלא ש כדין רצחנות "", כותבת רז, הכרה בשנאה ובתוקפנות שבתוכנו דין אלימותםכי אין, ונוסיף ; ( 141 ) עמ'פרוורטית משולחת רסן" , כדין מסוימות מבני עמנו קבוצות החולנית של פרטים ואף של מפורט, מושקערועלפועלהמוציאה,כך-היקף כל- התנהגות רחבת וכפי . מולו להסדיר נשימהנסיםעודנו מ , מן הסוג שכך- ורבגוני כל שאין אנו פטורים מלבוא חשבון עם עצמנו ועם הרוע שבתוכנו, אין אנו בני-חורין ל...
אל הספר