מסקנות פותחות 68 התייחסות למעורבותו של מצורת בחינה מנותקת כמעט לגמרי, דרך האנליטיקאי כאל "תחבולה", המפריעה לתהליך הטיפולי, ומשם אנליזהלהערכת התנודות שבין "משתתף" ל"מתבונן" . בפסיכו מייחסים ערך רב יותר להדדיות הדיאדית, הנתפסת – העכשווית כאמצעי המרכזי ביותר בתהליך האנליטי . אך לעתים, תפיסה זו היא תייחסותיות שלה, עד כי נדמה כי אין עוד מקום כה רדיקלית בה למאפיינים אישיים נפרדים . האם נכון לתקֵף אחת מנקודות המבט הללו ולפטור את היתר ? לעתים נשמעים העימותים הפולמוסיים בין "כ"טעויות זמנית לכל-תקפוּת בוקיימת אנליטיקאים בדיוק כך . האם ייתכן כי ? כיצדהמה כי הן סותרות לכאור נקודות המבט הללו, גם כאשר נד נכון להגות את ) ועל אודות ( המעורבות שבין האנליטיקאי ? מהן הנקודות המחברות והמבחינות בין הפסיכולוגיה של לוהמטופ ? וכיצד מעצבות נקודות ם אחד ובין הפסיכולוגיה של שניי-אדם ? ו ממשק ושוני אלו את ההבנה שלנ חוויות על ידי פירוקן ליחידות בגודל הנפש שלנו חותרת להבין נגיסה, כדי שנוכל לתפוס, לזהות ולקטלג אותן . לעתים קרובות-של- משקפת הספרות המקצועית שלנו, בקנאות ובלהט עודפים, את המגוון האינסופי של נקודות מבט אל...
אל הספר