: יש דיון, האם העומר בא מסוריא . דעת רבי ישמעאל שאין מביאים מסוריא, אך יש דעות בגמרא [ ד : א ] יתירה מזו ! בירושלמי שקלים : כותב, שכך הדבר נוהג להלכה, ולדעתו מביאים אפילו מחוץ לארץ [ ד : א ] שם, שמביאים עומר מסוריא הרחוקה . המאירי בשקלים מביאין מסוריא, לא מצאו – הרחוקה, ובלשונו : "כבר בארנו במשנה, שבשביעית היה עומר בא מן הספיחים . לא מצאו ספיחין בארץ ושלים . בהעדר הלכה מפורשת מרחק ימים רבים מיר – מביאין מחוצה לארץ", הווה אומר, מביאים את העומר ממרחקים – בסוריא נאמרה כמצוה לכתחילה . שמותר לחלל שבת גם על הבאת העומר ממרחקים, הכרח לומר, שקצירה בזמנה כעיקרון ניתן להביא את העומר בסוסים מהירים, אך אמצעי זה היה רק בידי מלכים, כמו אחשוורוש שהעמיד סוסים להעברת הודעות באימפריה . כך גם הקיסרים הרומאים, אך לא היה זה דבר מצוי . על כל פנים לא שמענו שהביאו למקדש עומר ממרחקים על ידי "הרצים בסוסים" . בהכרח, אפוא, שקציר העומר בליל ט"ז אינו אלא מצוה לכתחילה, ובמקרה שלא נמצא העומר סמוך לירושלים ומצאוהו בגליל או בעבר הירדן, קצרו את העומר ימים אחדים לפני הפסח, כדי להביאו לירושלים בזמן, וקצירה בט"ז אינה לעיכוב...
אל הספר