מסוכמים ומתעצמים בפרשיות "בהר סיני" ו"בחֻקֹתַי", שעניינן – בעיקר בספר ויקרא – יסודות הנכחת הקדושה שמלמד משה שמיטה ויובל, והמבשרות התחדשות הבריאה מראשיתה והתחדשות האדם והעם למלוא עוצמות הבראשית שלהם היונקות מהר סיני, ולא כחזרה הנצחית האלילית ההבלותית . שבו מסתיים חומש שמות, ועד לשלוש פרשיות הפתיחה של ספר במדבר, שבו התורה פורסת ( יום שנטל עשר עטרות ) מאז היום השמיני היערכות מחנה ישראל סביב למשכן, המתקיימות סביב גרעין הקדושה, נתקעת למעשה עלילת המסע . הכול – את מערכות המִּשְׂנֶה סלקו את השכינה מן הארון . לימוד, הכול סטאטי, כדי שאפשר יהיה אולי להמשיך במסע אם המתלוננים לא י כל התורה כולה שניתנה בסיני מסתיימת בפרשתנו פעמיים . פעם אחת בפרשת "בחֻקותי", לאחר הברכה והתוכחה, כאשר ה' גואל לֹהֵיהֶם . . . אֵלֶה הַחֻקִּים וְהַמִּשְׂפָטִּים וְהַתוֹרֹת - גְעַלְתִּים לְכַלֹּתָם לְהָפֵר בְרִיתִּי אִּתָם כִּּי אֲנִּי ה' אֱ - מְאַסְתִּים וְלֹא - לֹא : [ פס' מג ] עצמו, פודה עצמו מתוך הגָּעֲלָה , ופעם שנייה לאחר פרשת "העֶרְכְּךָ" במילות הסיום של ספר ויקרא ממש . מו ] - [ כו, מ מֹשֶׁה - אֲשֶׁר נָתַן ה' בֵינוֹ ו...
אל הספר