ישובי הקיבוץ במאורעות תרצ"ו

138 שער רביעי : 7­ 1936 ב­ 28 באפריל הסכים המושל לדרישות שלנו להוריד משמרות בלווית שוטרים אנגליים לכרמים ולפרדסים לרגלי הגלבוע, ובכל­זאת שוב עקרו 6000 עצים בפרדס . בפגישה עם נציגי פלוגות הקיבוץ ב­ 30 לאפריל 6391,נו ציין ישראל גלילי את האופי המאורגן של המאורעות הפעם, בשוני ממאורעות ,1929 ועמד על בעיית ארגון ההגנה ועל חולשת ההסתדרות מול סכנת השתלטות הרחוב . נציגי הפלוגות דיווחו על המצב . מזה''ק העלתה את שאלות ההגנה, הגיוס למשטרה, הגיוס לנמל­תיפה ולפלוגת הים, הבטחת סידורי­האספקה, המשך הקליטה . אליהו גולומב תבע מהקיבוץ לעמוד לרשות ההסתדרות בפעולה לארגון כוחו ההגנתי של הישוב כשם ש"הקיבוץ הראשון ­ גדוד­העבודה ­ העמיד עצמו עם היווסדו לרשות ההסתדרות" . שאלת תפקידה של ההסתדרות בכוח המעצב משמעת הגנתית בישוב היהודי היתה בולטת מאד במאורעות אלה, ועם זה גם הובלט תפקידו של הקיבוץ ­ בשילוב העבודה, הכיבוש וההתישבות עם ההגנה . חלקים רבים של הישוב נתגלו בחולשתם, בבהלה שתקפה אותם עם המאורעות . מ . ברסלבסקי כתב אז : 14 "מי אשר ראה את ההמון היהודי בראשית המאורעות, ראה אותו בפחזות הגבתו, בעצבנותו, בקצף תסיסת...  אל הספר