קרן הקיבוץ

172 שער שלישי : 3391­ 1936 של יוזמה חרושתית ­ אלפיים לא"י אלו רב ערכן . נשתמש אולי בקרן גם לרכישת קרקע במקרים מיוחדים, אולם בעיקרה עליה לסייע להקמת מפעלים המכוונים לסיפוק השוק החיצוני, מפעלים שיוצאו מרשות הפלוגה הבודדת לרשות שותפות של פלוגות ולרשות הקיבוץ . זאב שטיין ) צור ( גרס שהקרן חייבת לעזור ברכישת קרקע וסידורי­מים המחייבים הלוואה לזמן ארוך . ח . בן­אשר חיוה דעתו בעד מס כללי שווה ולא פרוגרסיבי . שויון יש להשיג, לדעתו באמצעות תקציב משווה . ח . רוכל הציע מס חד­פעמי בגובה של לירה לחבר, ליצירת הון יסוד לקרן . א . פרידמן וב . מרשק התנגדו לכך . בהחלטות נקבע כי "הקרן תשמש מכשיר כספי לפעולתו המשקית­ההתישבותית של הקיבוץ ולמטרת שיתוף ושויון בנקודות ישוביו" . ההון היסודי מצטבר וגדל כל שנה ע"י מגבית מס שווה מכל חברי הקיבוץ, בשיעור של שני מא''י ליום­הוצאה לחבר, ע"י הפרשת אחוזים ממפעלים משותפים וע"י הפרשות מהכנסות של נקודות בגלל רווחים מיוחדים . הקרן תפעל רק ע"י מתן הלוואות, בריבית של 0 / 60 ולזמנים שונים, לפי החלטת הנהלת הקרן, שהיא מזכירות הקיבוץ הפעילה . "הקרן" התחילה לפעול רק שנה אחרי התחלת ...  אל הספר
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית