האיחוד הקבוצתי של משקי עמק-הירדן

166 שער שלישי : 3391­ 1936 ראשונה את שאלתנו במסגרת שלנו : להגשים את השיתוף הבינקיבוצי באיזור אחד, שיש בו קבוצות ותיקות ובעלות נסיין משקי וקבוצתי" . הצעת השיתוף הבינקיבוצי בעמק­הירדן הובאה לראשונה לדיון בישיבת מזה"ק ב­ 33 . 59 ע''י חברי קיבוץ השומה"צ­מםםס"ר . "" בדיונים בקבה"מ נקטו לשון של ''איחוד בינקיבוצי", בשוני מהגדרת ק . לוז על ''שיתוף בינקיבוצי" . א . בהיר, שהציג את הנושא, מסר כי ראשיתו נעוצה במו"מ בין קיבוץ השומה"צ­מסםם"ר ודגניה ב' על איחוד, דבר שלא יצא לפועל . לאחר מכן פנתה דגניה ב' לכנרת, ונפתח בירור על איחודם של בל משקי עמק­הירדן . האיחוד משמעו : ביטול הקנין הפרטי בין המשקים : ביטול גבולות הקרקע,­ תכנית משקית אחת; השוואת תנאי החיים : קופה כללית; סידור­עבודה משותף : השארת הנקודות הקיימות בתור נקודות חברתיות, והתישבות חדשה אם ע"י גידול הנקודות הקיימות או ע"י יצירת יחידות חברתיות חדשות . הקרקע שישנה ברשות כל המשקים ­ 8000 ד' ו­ 12,000 ד' שעומדים להירכש ­ תימסר לרשותה של המסגרת המשותפת . האוכלוםיה בדגניות א' וב' וכנרת ­ 120 משפחות, בקבוצת מרקנהוף ) בית­זרע ( ­ ,30 בקיבוץ השומה"צ מ...  אל הספר
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית