איחודה של יגור

איחודה של יגור 143 החריף הצורך להביא את האיחוד לכלל הגשמה . משק יגור מנה אז 80 חברים, שמהם רק 25 עבדו נענפי­המשק . החברים ברובם חששו שאיחוד עם 120 חברים נוספים מהפלוגה העובדים בעבודות­חוץ, אשר מספרם עם האיחוד עוד ילך ויגדל, יהפוך את יגור ממשק חקלאי בעיקרו לפלוגה עירונית של עובדים שכירים המקיימת משק­עזר, וזה בשעה שהוכפל שטח הקרקע שברשות המשק עם קבלת 1200 ד' מאדמות חרתיה בחכירה, ונתגלה מקור­מים ראשון ביגור שנתן בשאיבת­נסיון 120 מ''ק לשעה, ­ דבר שחשף אפשרויות גדולות לפיתוח המשק . 2" גם בפלוגה היתה התנגדות לאיחוד, אך מטעמים הפוכים . חברי הפלוגה ראו עיקר תפקידם בכיבוש עבודה בנמל, במחצבות, בים, וחששו שהאיחוד יהווה מכשול למילוי תפקיד זה . הם נטו לעבור למפרץ וליסד שם ישוב שיעסוק בעיקרו בעבודות כיבוש אלה . מזה"ק סברה שהשהיית ההכרעה בשאלת האיחוד, כלומר המשכת המצב של ארעיות ואי­ודאות רק תגרום לקשיים למשק ולפלוגה, ותבזבז את הסיכוי ליצירת ישוב גדול . היה ברור למזה"ק שללא הכרעה תנועתית של הקיבוץ המאוחד והטלת מרות תנועתית למימושה לא יקודם האיחוד ולא יוצא לפועל . מזה"ק העלתה את שאלת האיחוד לדיון במזכי...  אל הספר
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית