עליה דתית בקיבוץ

118 שער שלישי : 3391­ 1936 יחד ישפיע לטובה על גורל התנועה בעתיד . י . רזניצ'נקו, שסיפר סנסיון שליחותו בצ'כיה, ששם אורגנו הדתיים בהכשרה נבדלת, הביע חשש כי מיזוגם של העולים הדתיים עם חברים לא­דתיים בנקודה קיבוצית אחת שהיא לא דתית עלולה לגרום לחיכוכים קשים ולתוצאות עגומות . על­כן הציע לארגן את הדתיים בפלוגה מיוחדת, ששם יוכלו לארגן את חיי החברה, חינוך הילדים וכיו"ב ברוחם­הם . לעומתו סבר א . גרביצקי שאין להקים פלוגה מיוחדת של דתיים, אלא אם לא נצליח לסדרם בפלוגות הקיימות, במיוחד באלה שקלטו הרבה עולים מגרמניה . בדעתו תמכה גם בת­שבע חייקין . א . פרידמן אמר כי הפסדנו הרבה ע"י התפיסה שדת וקבוצה הנן תרתי דסחר', ויש להיזהר מהסקת מסקנות נמהרות, גם אם יתגלעו קשיים בקליטתם במקומות . היו חברים שהתנגדו מלכתחילה לקבלת חברים כדתיים לקיבוץ . ד . שמעונוביץ טען, כי דת איננה רק ענין למלחמת­דעות, אלא גם קשורה במנהגים ובמסורת, ומחייבת משטר מיוחד בחינוך הילדים . כל זה עלול ליצור הבדלים באורח­החיים בין חברים דתיים ולא­דתיים ולכן אץ לכפות על הישובים את קבלתם . י . טבנקין אמר שקודם­כל יש להחליט בחיוב על קבלת החברי...  אל הספר