14 שער ראשון : 7291 1929 בקריטריונים לגידול . בויכוח זה השתתף גס ברל כצנלםון שאמר : "אני פוחד, ועל יסוד נסיון, מאי התחשבות ביכולת החברתית . תולדות הקיבוצים הן שלשלת של מאמצים חשובים, אבל ביניהם יש גם אי החשבה ביכולת החברתית . אם גם אומרים אנחנו "משק פתוח", הרי זה משמע בכ"ז בגבולות שלו . ""' לעומתו טען י . טבנקין כי "מושג 'ההתישבות הפתוחה' היה תמיד מותאם לאפשרויות הכלכליות . אבל הטנדנציה להתישבות גדולה גידלה את היכולת, בשם שהטנדנציה לנקודותישוב קטנות צימצמה את היכולת היכולת החברתית היא המגמה שצריך להגיע אליה ולא תנאי קודם" . " בוכוח זה היה מקופל במידה רבה השוני של דרך הקיבוץהמאוחד בתוך התנועה הקיבוצית, וזה גם היה נושא למאבקים מתמידים בתוך ישובי הקיבוץהמאוחד ובין מזכירות הקיבוץ לישובים . בהרצאת ג . אוסטרובסקי במועצה על תכנית הפעולה ציינו : איחוד גבעתהשלושה, ריכוז כוחות למפעל רוטנברג ובנין משק גשר; יצירת משק פועלות להכשרת חברות בקיבוץ; יצירת קשרים עם הנוער בארץ; הקמת סמינר הקיבוץ . תכניתו של גרשון אוסטרובסקי במועצה תאמה במידה רבה את תכנית הפעולה שהעלה י . טבנקין כבר במועצה הרחבה הש...
אל הספר