פרק רביעי: רטוריקת צעידה 3 בין סמל לאומי למרחב ממשי: ע׳סאן כנפאני וסמי מיכאל בדיאלוג על חיפה

210 פרק רביעי הרי תפקידה של העיר ביצירתו של כנפאני נראה, בקריאה ראשונה, פשטני למדי — לחיפה של כנפאני יש משמעות סמלית, והיא סמל לפלסטין, שאת השיבה אליה כנפאני, כסופר וגם כפעיל פוליטי, מנסה לקדם באמצעות מאבק . לעומת זאת, קריאה מרפרפת ביצירה של מיכאל יכולה ליצור את האשליה שאין לעיר חיפה כל תפקיד ממשי בה — הרי כמעט אין תיאורים פיזיים של העיר, ובוודאי אין מוענקת לה כל משמעות סמלית לעומתית . אך הבדל זה בין אופני הייצוג בשתי היצירות הוא, לטענתי, לב לבו של הדיאלוג ביניהן ; מתוך הדיאלוג בין שני אופני ייצוג העיר, ובאמצעותו, צומח גם הדיאלוג הרחב יותר, האתי, הפוליטי וגם האסתטי, בין שתי היצירות . ייצוגה של העיר הוא למעשה המפתח להבנת העמדה האנושית העומדת בבסיסן של שתי היצירות ומעוצבת באמצעותו . בכך יתמקד פרק זה . העיסוק בייצוגיה של חיפה בשתי היצירות, שאותן אעמיד זו מול זו, יאפשר לנו לא רק להבין טוב יותר את המנגנון הפואטי המשמש את כנפאני בייצוג העיר ( מנגנון שהוא, כפי שאטען, מורכב יותר מתפיסה פשוטה של ‘העיר כסמל למולדת׳ ) ואת המנגנון הפואטי המתוחכם ( שבו ההתעלמות לכאורה משמשת לצורך הסטת המשמעות לעבר ...  אל הספר