הבניית לאום נגדית: אח׳טיה

178 פרק שלישי נכתבת עבור קהל אחר ואל מול מקורות השפעה אחרים . עם זאת, מתוך תפיסה מבוססת מקום, כן יהיה נכון לראות בה ספרות שמציגה נרטיב זיכרון אחר, המתחרה בנרטיב הזיכרון ההגמוני החולש על אותו מרחב . ומכיוון שספרות זו נכתבה תחת אותה מסגרת שלטונית של מדינת הלאום היהודית, שבה שולט אותו נרטיב הגמוני יהודי-ציוני המוכתב מלמעלה, מבט מערכתי על הספרות הנכתבת תחת מסגרת שלטונית זאת בהחלט מאפשר לבחון יצירות ערביות כיצירות שחותרות תחת הנרטיב ההגמוני הקיים באותה מערכת, נרטיב שעבור הקהילה שמתוכה ועבורה נכתבו יצירות אלה הוא נרטיב מוחק, משתיק ומבטל . יצירה ערבית מכוננת שעוסקת בחיפה המנדטורית היא הרומן אח׳טיה ( إخطية ) 11 משנת 1985 ; גם הוא מתאפיין במבט נוסטלגי ומעצב את חיפה של אמיל חביבי, המנדטורית כאתר של זיכרון נגדי, אך שונה לחלוטין מזה שנידון לעיל . הרומן נע בזמן בין פקק תנועה שמשתק את חיפה בהווה המסופר ובין חיפה של ימי המנדט, ימי ילדותו של המספר . כמו במחזה של מיטלפונקט, גם ברומן של חביבי נעשה ניסיון לעצב מחדש את זיכרון העבר, וגם כאן, כמו שמזכיר לנו פרד דייוויס, הנרטיב הנוסטלגי מעוצב מתוך החסר בהווה...  אל הספר