נוסטלגיה קולוניאלית: מסילה לדמשק

172 פרק שלישי לחיפה ( ג׳לאל המאמץ עמדה לאומנית פלסטינית בזמן לימודיו בלונדון, ושלומי ההופך ללאומן יהודי חבר לח״י בזמן לימודיו בירושלים ) . בהסתמך על ניתוח היצירה בפרק הקודם, נהיר כי נרטיב הזיכרון של תקופת המנדט המעוצב בה שונה לחלוטין מהנרטיב ההגמוני : חיפה המנדטורית מעוצבת בו כגרעין של אפשרות לקיום קוסמופוליטי ; כמרחב לא-לאומי שהתקיימו בו יחסים בין שלל קבוצות אתניות, לשוניות ולאומיות . המחזה מציג מהלך טרגי של מעבר מהצלחה לכישלון ; ככזה, הוא מהופך לנרטיב המודרניסטי-לאומי הרווח, המתאר מהלך הפוך, מכישלון להצלחה : במקום לעצב את ניצחונה של הלאומיות היהודית בסוף תקופת המנדט כניצחון על האויבים שאיימו על ‘בניין הבית הלאומי׳, כפי שנרטיב הזיכרון ההגמוני במדינת ישראל טוען, הלאומיות מעוצבת בנרטיב של המחזה כמי שהובילה להידרדרות טרגית, שהמיטה אסון על החברה החיפאית ( וסינקדוכית — על העמים החיים בארץ ) , והביאה למציאות הנוכחית שבה, כדברי שרה במחזה, ‘כולנו נמשיך להילחם על הארץ הזאת עד קץ כל הימים׳ ( שם : 9 ) . אם כן, נרטיב הזיכרון על אודות תקופת המנדט המעוצב במחזה מהופך לחלוטין לנרטיב ההגמוני : בנרטיב ...  אל הספר