חזרה לאוטופיה: מסילה לדמשק

161 רטוריקת צעידה 1 בחיפה של שנת 1942 . בתקופה של ייאוש הולך וגובר בחברה הישראלית, של ביקורת פוליטית נוקבת ושל אכזבה מהאידאולוגיה הציונית בקרב חלקים מחוגי השמאל והאליטה התרבותית, מביאה הכמיהה האוטופית, בלשונו של ארנסט בלוך ( 1988 Bloch ) , את מיטלפונקט בחזרה אל תקופת המנדט הבריטי, אל המיתוסים 20 הידועים על חיפה המנדטורית, כדי לחפש דווקא שם את האוטופיה שאבדה . זוהי אוטופיה קוסמופוליטית, דומה לזו של אלטנוילנד , כזו שאיננה אפשרית בהווה של מדינת הלאום . המחזה בנוי כמיתוס של גן עדן אבוד ; חיפה של תקופת המנדט מגלמת בו את האפשרות של גן עדן, של האוטופיה הקוסמופוליטית, ואילו הלאומנות מוצגת בתור הקטליזטור שמביא לאבדנה . המחזה מציג דמויות של יהודים, ערבים ובריטים, ואף ששפתו המרכזית היא עברית ( שכן הוא מיועד לקהל דובר עברית ) , הדיאלוגים בין הדמויות מתנהלים בארבע שפות : בעברית, בערבית, באנגלית וברוסית . הדמות הראשית במחזה היא שרה, אישה יהודייה משכילה ועצמאית, הדוגלת באידאולוגיה קוסמופוליטית שאותה היא מנסה לקדם בקרב תושבי העיר . באידאולוגיה דומה מחזיק גם הבוס שלה וחברהּ הקרוב פתחי, עורך דין ערבי מכ...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב