156 פרק שני לזה של יהודים ומתארים חוויה אידילית של חיים משותפים ונטולים קשיים ( שם : 136 - 137 ) . אך חצוצרה בואדי מציג את הסוגיה הזאת במלוא מורכבותה כאשר הוא מתאר תיאור כמעט חסר תקדים בספרות העברית, את חוויית החיים בארץ מנקודת מבטה של אישה ערבייה צעירה . 15 שפה, אתניות ומגדר משמשים ברומן זה, עם המרחב הייחודי שנבחר, כדי להציג נקודות מבט שוליות ולא-הגמוניות בחברה הישראלית . הודא היא צעירה משכילה, דוברת עברית מושלמת, שאוהבת אהבת נפש את שירת עמיחי . למראית עין הצליחה הודא להשתלב בחברה הישראלית — היא עובדת בחברת נסיעות בעיר התחתית, וחבריה היהודים לעבודה אוהבים ומעריכים אותה . אך הכוחנות של הממסד הישראלי טבועה בכל זאת במרחב העירוני ונוכחת ככוח מאיים עבור תושבים שאינם שייכים לקבוצת הרוב . כפי שאנרי לפבר מראה בספרו המשפיע Lefebvre 1999 ( The Production of Space ) , המרחב איננו גורם אובייקטיבי ניטרלי אלא תוצר חברתי . אידאולוגיה משוקעת תמיד במרחב, מייצרת את משמעויותיו החברתיות ומשמשת את הקבוצה ההגמונית כדי לייצר ולתחזק את כוחה . כך הוא הדבר גם במרחב עירוני בנוי, כאשר האדריכלות, התכנון העירוני ו...
אל הספר