סיכום

141 מבט מלמעלה ושני מאפיינים אלה עומדים במתח מול היותה אזור מגורים של השכבות החלשות בעיר . הדר הכרמל מעוצבת במפה הספרותית באופן שמציג את המתח בין ימי הזוהר שלה ובין מאפייניה בהווה, ולפיכך הספרות על הדר היא ‘ספרות של הידרדרות אורבנית׳, ובה מנגנון פלימפססטי החושף ומנכיח את העבר המפואר תוך כדי תיאור ההווה המדורדר . מרכז הכרמל והשכונות הסמוכות לו, המתאפיינים בסגנון בנייה פרוורי, מיוצגים באופן שמעניק דומיננטיות לבית הפרטי ולפרט עצמו, בהתאם לאתוס החברתי העולה מסגנון בנייה זה . ציר מרחבי נוסף במפה המדומיינת הוא זה המתפרש לרוחב, בגבהים שונים על ההר, ועליו מסומנים רובע נווה שאנן ( ובכללו רמות רמז ויזרעאליה ) , ואדי ניסנאס וּואדי סאליב . נווה שאנן מעוצבת כסמן הציוני של ‘חיפה האדומה׳, באמצעות תיאורי השיכון הציבורי המאפיין חלקים נרחבים ממנה ובאמצעות האתוס החברתי-קולקטיביסטי העולה מתוך עיצוב זה של המרחב הבנוי . ואדי ניסנאס, הסמן הקומוניסטי והלא-ציוני של ‘חיפה האדומה׳, מעוצב כ׳מרחב שלישי׳, המאופיין בהיברידיות, ברב-תרבותיות, ובעיקר בבין-תרבותיות . ואדי סאליב מעוצב כאתר של חורבות ומעלה שאלות בנוגע לנו...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב