135 מבט מלמעלה ( והמספרת מדגישה זאת בעזרת השימוש במילה ‘ילדה׳ ולא ‘נערה׳, שמדגיש את חוסר הנורמטיביות במערכת היחסים הזאת ) . מפגש מיני נוסף בין הילדה-נערה ומורתה מתקיים ביערות הכרמל : השתיים נוסעות במכוניתה של המורה, והמכונית ‘מטפסת לכיוון אחוזה וממשיכה במעלה ההר . הבתים מתמעטים והירוק נפרש . אחרי מגדל האוניברסיטה היא גולשת באחד משבילי העפר ועוצרת בפאתי היער . אנחנו יוצאות ומוצאות לנו יצוע של מחטי אורן׳ ( שם : 128 ) . כדי לקיים את המפגש על השתיים לצאת בהדרגה מתחומה של החברה האנושית אל תחומו של הטבע : הבתים מתמעטים בהדרגה, והן נכנסות אל תוך היער . רק בטבע, מחוץ לגבולות החברה, המסומנת כאן באמצעות המרחב הבנוי, הרומן ביניהן יכול להתקיים באין מפריע . עיצובו של הטבע כמובלעת בתוך העיר, שזרועותיה הכובלות של החברה אינן מגיעות אליה, ניכר לא רק בתיאור המפגשים בין הנערה ובין מורתה אלא גם בקישור שנעשה ביצירה בין הרומן ביניהן ובין הטבע . הנערה מתכננת לכתוב יום אחד את סיפור אהבתן, והיא מתכננת לקרוא לו ‘אהבה בין הר לים׳ . שֵם זה דו-משמעי : מצד אחד ההר והים, המקומות שמחוץ לעיר הבנויה, הם המקומות שהרומן ...
אל הספר