הנוף העירוני במפה

119 מבט מלמעלה ציבורי, נוכחות גם נקודות אחרות, הניבטות ממנה כנוף ; באמצעות הנוף, בכל מרחב מוכלים במובן מסוים גם מרחבים אחרים . בהמשך לכתיבתו של לפבר על ייצור המרחב, יש להזכיר כי גם הנוף אינו ( רק ) דבר נתון, אלא שיש מי שמשתתפים בתכנונו ובעיצובו, וכי עיצוב הנוף הוא תהליך פוליטי שבבסיסו עומדים ערכים ואידאולוגיות . לדוגמה, כפי שהראתה זיוה קולודני, גם הנוף האיקוני של הנמל הנגלה מראש ההר בחיפה הוא נוף שתוכנן ועוצב בידי אנשי מקצוע, מתוך כוונות שקשורות ליצירת תדמיתה וזהותה של העיר ( קולודני ,2010 וראו גם : 2008 Kolodney and Kallus ) . אך כזכור, סופרים הכותבים את הנוף יכולים לשמש ‘אדריכל מתחרה׳ או מתכנן ערים אלטרנטיבי ולהעמיד דגשים משלהם בתיאור הנוף החיפאי . ואכן, בתיאורי הנוף בספרות החיפאית פועלים מנגנונים ספרותיים שונים ; אלה חושפים היבטים אחרים של הנוף ומשמעויות אחרות, רפלקסיביות יותר, בנוגע למרחב עצמו ולמתבוננים בו . הנוף נוכח מאוד ביצירות הספרות המתארות את חיפה . לנוכחותו במפה הספרותית יש חשיבות תאורטית ( שעליה נעמוד בהמשך הדברים ) , ומתוכה מתגלה ייחודה של חיפה הספרותית כ׳מרחב מעורב׳ . אך...  אל הספר