73 מבט מלמעלה בספרה של אסתי ג׳ חיים אנשי פינות אזור הכרמל מתואר באופן שלוכד הן את הטבע שבו הן את מעמדם החברתי-כלכלי של תושביו, כאזור ‘עם ריח אצטרובלים ודבק אורנים, חנויות מכובדות ויפות וקשישים מכובדים בבתי קפה׳ ( חיים 2013 : 141 ) . ב הַלֵּב הוּא קַטְמַנְדוּ מאת יואל הופמן, שמרכז הכרמל משמש בו רקע לעלילה, מוזכרים אותם מאפיינים : הרחובות המרכזיים דרך הים, שער הלבנון, שושנת הכרמל ומוריה מתוארים כרחובות המשובצים בחנויות ובתי קפה ( כמה מן הפגישות ברומן מתקיימות ב׳קפה הבנק׳ הוותיק, לדוגמה ) , אך גם הוואדיות הירוקים הם חלק מרכזי בתפאורה של מרכז הכרמל ( וראו לדוגמה פרגמנט 7 ) . גם ב הר האושר מאת אמיר גוטפרוינד, שמרכז הכרמל משמש רקע לחלקים מעלילתו, מתוארים תושבים אמידים היושבים בבתי קפה אלגנטיים ( גוטפרוינד 2016 : ,39 82 ) ומתואר הנוף הנשקף ממרומי הכרמל, שנוכחותו ברחובות של שכונות הכרמל היא חלק בלתי נפרד מאופיים : ‘העיר יפה . ים וחורשות׳ ( שם : 52 ) . נדמה כי אופיו הפרוורי של אזור הכרמל מעודד כתיבה ספרותית בעלת מאפיינים מסוימים . המעבר אל הפרוורים, על אופי הבנייה המרווח הנהוג בהם, 21 נדמה כי ג...
אל הספר