25 כיצד חוקרים עיר ספרותית ? המישור הטופוגרפי, המתייחס למרחב כישות סטטית ; המישור הכרונוטופי, 5 המתייחס לתנועות ולשינויים במרחב ולהקשרים שבהם ממד הזמן שלוב בממד המרחב ; והמישור הטקסטואלי, המתייחס לאופן שבו המרחב מאורגן כפועל יוצא מכך שהוא נתון בתוך טקסט לשוני . היותו של המרחב נתון בלשון פירושו, בין השאר, שפעולת התיאור שלו כרוכה במעשה של ברֵרה ומיון, שכן הלשון אינה יכולה להקיף בו בזמן את כל חלקיו בתיאור ; פירושה גם כי התיאור מוכנס לתוך סדר לינארי, שכן הספרות היא אמנות של זמן, וסידורם של חלקי התיאור בלשון פירושה ארגון המבעים על רצף של זמן ; וכי יש בה יסוד פרספקטיבי, הנובע מכך שלשון נמסרת תמיד מתוך נקודת מבט, ותיאור מרחבי נמסר תמיד מתוך ‘שדה ראייה‘ . המודל הסטרוקטורליסטי שצורן מציע, שעניינו ארגון המרחב בטקסט הספרותי, מתאים גם כאשר מדובר במרחב עירוני ביצירה : התמקדות במישור הטופוגרפי תאפשר לעמוד על אופן עיצובן של השכונות, למשל ; התבוננות במישור הכרונוטופי תאפשר לבחון את תיאורי השתנות המרחב העירוני או את תנועת הדמויות במרחב העירוני ; ובמישור הטקסטואלי, נדמה כי המונח ‘שדה הראייה‘ של צורן מתא...
אל הספר