האתוס הציוני והמשבר הרוחני

66 את אלה שכחו הדיון במהפך הערכי שחל בבן-אמוץ שופך אור על שינויים ועל תהליכים שהתחוללו בחברה הישראלית לאחר מלחמת ששת הימים ובעקבותיה וכן במהלך שנות ה- 70 . הביקורת שבן-אמוץ מטיח בציונות ובהנהגה הישראלית היא ביקורת שמטיח אדם מתוך המחנה – בן-אמוץ עיצב את הזיכרון הנוסטלגי של רוח הפלמ״ח בספר ילקוט הכזבים ( 1956 ) ובמופע תל אביב הקטנה ( 1958 ) , את שניהם כתב עם חפר . כאשר אדם דוגמת בן-אמוץ, בעל החושים החדים, קורא תיגר על הנהגת המדינה ועל האתוס המאחד של החברה שבה התחנך, יש להניח כי גורמים המייצגים ומשקפים שינויים עמוקים ותת-קרקעיים בחברה הישראלית הובילו אותו לידי כך . אפשר לטעון שהספרים שפרסם ב- 1973 וב- 1974 ביטאו משבר רוחני שפורר את האליטה התרבותית, סדק את תדמית האליטה הפוליטית ואף תרם לאובדן התמיכה העממית בשלטון מפא״י . בן-אמוץ הוא נייר לקמוס המסמן לקוראיו שינויים המתרחשים באליטה התרבותית ובאווירה הציבורית בישראל . הוא נולד בשנת 1924 בפולין בשם מוּסיה ( משה ) תהילימזאָגער ועלה לישראל ב- 1938 בהיותו בן 14 . הוא הגיע לכפר הנוער בן-שמן ושם עוברת שמו למשה שעוני . כאשר התגייס לפלמ״ח אימץ את הש...  אל הספר