פרק א עלייתה ונפילתה של הבוהמה התל־אביבית

36 את אלה שכחו גולדברג, אברהם חלפי ואלכסנדר פן היו בין לקוחותיו הקבועים, אך גם כותבים צעירים ילידי הארץ, כמו חיים גורי, משה שמיר, שלמה תנאי ויגאל מוסינזון, פקדו את המקום . 3 בשנות ה- 20 וה- 30 לא הופיע המושג בוהמה תל-אביבית בעיתוני התקופה . הביטוי ׳בוהמה׳ התייחס ברוב המקרים לבוהמיינים בחו״ל, ולרוב בהקשר שלילי . כאשר עיתונאי דֹאר היום רצה לבקר את עיתון הארץ הוא האשים אותו ב״הכנסת רוח של קלות-ראש וליצנות זולה, השפעת ׳בוהמה׳ מוסרית ורוחנית המרעילה את אוירה של ירושלים והארץ כולה״ . 4 למרות שאמנים תל-אביביים ישבו יחדיו בבתי קפה, העיתונות לא ראתה בהם קבוצה חברתית מובחנת הראויה לסיקור או לאזכור . בשנות ה- 30 וה- 40 מוזכרת הבוהמה בהקשרים שליליים של תלישות, סבל, ייאוש, בדידות וסיפור חיים טרגי . כאשר אב״א אחימאיר מהלל את סטלין ומבקר את טרוצקי, הוא כותב על האחרון ״בן בלי מולדת, בוהמה טיפוסי״ . 5 בשנות ה- 50 עלתה תדירות השימוש במילה ״בוהמה״ במאות אחוזים, אך התייחסות לבוהמה התל-אביבית הייתה מועטה . אזכוריה היו בעיקר בהקשרים שליליים, אולם לעתים גם כמוסד בעל כוח משיכה וקסם . בטור מ- 1950 מתאר הכותב א...  אל הספר