36 את אלה שכחו גולדברג, אברהם חלפי ואלכסנדר פן היו בין לקוחותיו הקבועים, אך גם כותבים צעירים ילידי הארץ, כמו חיים גורי, משה שמיר, שלמה תנאי ויגאל מוסינזון, פקדו את המקום . 3 בשנות ה- 20 וה- 30 לא הופיע המושג בוהמה תל-אביבית בעיתוני התקופה . הביטוי ׳בוהמה׳ התייחס ברוב המקרים לבוהמיינים בחו״ל, ולרוב בהקשר שלילי . כאשר עיתונאי דֹאר היום רצה לבקר את עיתון הארץ הוא האשים אותו ב״הכנסת רוח של קלות-ראש וליצנות זולה, השפעת ׳בוהמה׳ מוסרית ורוחנית המרעילה את אוירה של ירושלים והארץ כולה״ . 4 למרות שאמנים תל-אביביים ישבו יחדיו בבתי קפה, העיתונות לא ראתה בהם קבוצה חברתית מובחנת הראויה לסיקור או לאזכור . בשנות ה- 30 וה- 40 מוזכרת הבוהמה בהקשרים שליליים של תלישות, סבל, ייאוש, בדידות וסיפור חיים טרגי . כאשר אב״א אחימאיר מהלל את סטלין ומבקר את טרוצקי, הוא כותב על האחרון ״בן בלי מולדת, בוהמה טיפוסי״ . 5 בשנות ה- 50 עלתה תדירות השימוש במילה ״בוהמה״ במאות אחוזים, אך התייחסות לבוהמה התל-אביבית הייתה מועטה . אזכוריה היו בעיקר בהקשרים שליליים, אולם לעתים גם כמוסד בעל כוח משיכה וקסם . בטור מ- 1950 מתאר הכותב א...
אל הספר