12 אורית בולגרו במתכונתו כיום הוא מקבץ של 63 לוחות מתכת דקים ( שמיספורם אינו רציף ) מצופים בד שחור, שאליהם הוצמדו בסיכות למעלה מאלף דימויים . אופן ההבניה הזה יצר רב-מערכת גמישה, היברידית ופתוחה לשינויים, שכמעט כולה מורכבת מתצלומים בשחור-לבן ומיעוטה גזרי עיתון ותרשימים של וארבורג עצמו בנושאים שונים : עבודות אמנות, קלפי טארוט, גזירי עיתון, תצלומי עיתונות, איורים מתולדות האסטרולוגיה, הקוסמולוגיה והאנטומיה, מפות עתיקות, תרשימים גניאלוגיים ודפי כתבי יד ( שנדמים כלוחות מוקטנים בעצמם ) . מדובר בפעולה ניסויית ומצטברת, בעלת אופי ארכיאולוגי ואוצרותי, שבאמצעותה ביקש וארבורג להדגים בפועל את העיקרון של הדימוי השורד, הנווד, המתגלגל ונטען משמעות בהיסטוריה שבה העבר נוכח תמיד בהווה . האטלס של מנמוזינה, אלת הזיכרון ואימן של המוזות, ביקש לכונן תשתית לתיאוריה החדשנית של וארבורג בדבר הדינמיקה של רצף ותמורה בתולדות האמנות . תוך כדי כך הוא הבליט באור חדש את רובדי העומק האי-רציונליים לכאורה של המודרניות, שנולדה ברנסנס האיטלקי . המפעל הזה לבש צורה ופשט צורה, ממש כמו התהליך שביקש ללכוד, עד מותו של וארבורג ; כפי...
אל הספר