34 מיכל בן-נפתלי טמון פוטנציאל לסימביוזה עם היצירה, אבל גם ליריבות, ואפילו לאלימות . כל יצירה ראויה לשמה מבקשת מן הביקורת לשכוח את מה שהיא יודעת, ואילו הביקורת, מצידה, במקרי הקיצון, רוצה להשתלט על היצירה וחותרת להיפוך יחסי הכוח ביניהן, ולפעמים אף מבקשת להתקיים מעל ומעבר לאובייקט שלה . מבין ספריה של רונית מטלון, שזכו להתקבלות על הטווח שבין חיבוק קונסנזואלי לבין אמביוולנטיות בעלת אופק לעֶדנה פרשנית ( כבמקרה של הרומן שרה, שרה ) , הנובלה גלו את פניה 25 ממוקמת בקצה שלילי כמעט חד-משמעי . בצאתה לאור ספגה את שמטלון עצמה קראה לו באחת ממסותיה "חוסר אהבה", ועצם הלגיטימיות של פרסומה הועמד בספק . אומנם, בשל הנוכחות הספרותית היציבה של מטלון, שהוכרה כבר בחייה כחלק מהקנון, לא נידון אף לא אחד מספריה להתעלמות, אבל גלו את פניה אכן התחככה עם סירוב תהומי, שעמד במריו לאורך היסטוריה דינמית של ביקורת, ששינתה תדיר את ערכיה . מן הסיבה הזאת מזַמן הדיון בנובלה אמירה עקרונית על התנאים המאפשרים תמורה ביקורתית . במובן מה, בשרטטה במרחב עלילתה את דינמיקת האַבּייקציה, עודדה הנובלה את עוצמת הדחייה היצרית שלה-עצמה גם מחו...
אל הספר