הזה, בחשו לתוכו ״קצת דמיון ומחשבה״, והרי לכם קיצור תולדות 29 הפיזיקה, מהדורת עוף החול . מכיוון שכל חומר ביקום מורכב מאטומים, והם יחידות התשתית 30 סיקרן אותי לבחון את המסה הקולנועית באופן של כל יסוד כימי, דומה . אם כל אטום מורכב מגרעין טעון מטען חיובי ( הגרעין הוא אמנם רק חלק מזערי מנפח האטום אך מכיל את רוב מסת האטום ) , המוקף ענן של אלקטרונים קלים הרבה יותר הטעונים מטען שלילי, הרי שמספר האלקטרונים באטום כמספר הפרוטונים ( החלקיקים הטעונים ) בגרעין, ומספר זה קובע כיצד יתקשר האטום עם אטומים אחרים לכלל מולקולות . היה ברור לי שבאופן דומה, גם סרט בקולנוע מורכב מחלקיקים בגרעין שמטענם החשמלי ניטרלי . המטען החשמלי בקולנוע הוא רצף מעגלי שמקיף את הסרט והצופה באופן אינטנסיבי פעיל, יחד, ביחידת זמן נתונה, כאשר החשמל הבוקע מהמסך הוא סטטי אך הופך למוליך דינמי כאשר הוא פוגש באופן מואץ את פעילות המוח - שמוליך חשמל אנרגטי באמצעות חושיו, מחשבותיו ותחושותיו של הצופה . האינטואיציה שלי הייתה שאם נתייחס אל התרכובת של סרט באופן פונקציונלי, כאל יסוד כימי בעל יחידות תשתית דומות, הרי שמה שיעניין אותנו יהיה הרכבו ...
אל הספר