224 שמעון לוי אתאר כמה מעקרונות הסדנה . תחילה אבחן את הפירוש העיוני- תיאטרוני של הטקסט המקראי, אחר כך את הפרשנות הרגשית, ואגע קלות בשלב הביצועי של ההצגה . ההתחלה - רקע בשהותי במונטריאול הזמנתי את פרופסור ישעיהו ליבוביץ, מורי ורבי מימי האוניברסיטה העברית ששהה אז בניו יורק, להרצות כאוות נפשו במחלקה ללימודי היהדות שבה לימדתי . הוא ניאות מייד, כדרכו האדיבה והנדיבה, וביקש החזר להוצאות הטיסה בלבד . כ"להקת חימום" לפני הרצאתו עברתי עם תלמידיי על 70 ומעליה המוטו פרק יא בספר במדבר תחת הכותרת "בשר ורוח" "אמונה ופוליטיקה" . מן הסתם קלעתי לעמדתו של ליבוביץ, לוחם ותיק בקרב למען עצמאות הדת והפרדתה מהמדינה . בסוף השיעור הקצר שלי הוא נהם עמומות משהו שנשמע כמו "יפה מאוד", מחמאה מחממת לב עד היום . ממנה, התברר לי בדיעבד, המשכתי לעיסוק אקדמי-אמנותי בתנ"ך כתיאטרון : מחקר עיוני, ריגוש נפשי וחינוכי, פעולה אומנותית . כאוצר של תרבות, מיתוס וספרות שעליו מבוססים מחזות אירופיים רבים מימי הביניים ואילך וכן הרבה מחזות עבריים החל במאה ה- ,18 הייתה הכותרת "התנ"ך כתיאטרון" לסמינריון בחוג לתיאטרון באוניברסיטת תל אביב בח...
אל הספר