222 רות גולן כביכול "בריא" . כעבור זמן שבו חלו אירועים בעולם שהרעו עם המטופל ( כספו, מעמדו וארצו נלקחו ממנו ) , חזרו גם הסימפטומים 158 ואף הידרדרו עד לפרנויה . בסופו של הפרק הראשון פרויד מסייג את ההמלצה לקבוע מראש תאריך סיום, שכמו כל אקט של המטפל תלוי בהעברה האינדיווידואלית של כל מטופל ובעיתוי, שהרי "האריה קופץ רק 159 פעם אחת" . הוא ממשיך ומעלה במקום השאלה על משך האנליזה את השאלה אם בכלל יש לה סוף . הגדרתו לסיום אנליזה היא טכנית : האנליזה מסתיימת כאשר האנליזנט והאנליטיקאי חדלים להיפגש . יש לכך שני תנאים : המטופל התגבר על פחדיו ועל העכבות שלו ואינו סובל . 1 מהסימפטומים ( הוא אינו אומר שהסימפטומים נעלמו ) . לדעת האנליטיקאי חלק מהחומר המודחק עלה למודע, חלק . 2 מהדברים הובהרו וחלק מההתנגדויות הפנימיות נעלמו . למרות החלקיות הזו, הדבר מבטיח שלא תהיה חזרה של תהליכים פתולוגיים . מניסיוני, במקרים רבים הסימפטומים אינם נעלמים אלא מוחלפים בסימפטומים פחות גורמי סבל ואפילו נוצר מה שלאקאן מכנה - סינטום, כלומר דרך ייחודית ויצירתית של שימוש בסימפטום . 160 שאינה פרויד שולל את מושג הנורמליות הנפשית המוחל...
אל הספר