180 רות גולן המאמר "הצגת הנרקיסיזם" נחשב לאחת מנקודות השיא של התפתחות התיאוריה הפסיכואנליטית, שבה דן פרויד לעומק בשאלות היחסים בין האני לאובייקטים חיצוניים ולעצמו . הנרקיסיזם שאותו פרויד מנסח הוא שלב הביניים ההכרחי בין אוטו-ארוטיות לאהבת אובייקט . בעוד שהדחפים האוטו-ארוטיים הם קדמוניים, האני הוא תוצר של התפתחות שלשמה נדרש משהו נוסף . לידת האני קשורה לשלב הנרקיסיסטי של ההתפתחות . פרויד מקדים את פיתוח מושג העל-אני ומציג את מושג אידיאל האני וההזדהות עם האני האידיאלי . ביחס לליבידו הוא גם מבחין בין שני סוגים - ליבידו של האני ( אוטו-ארוטי ) וליבידו שמושקע באובייקט . מהם אותם דחפים אוטו-ארוטיים ובמה הם נבדלים מהנרקיסיזם - לא ממש ברור, אלא שפרויד מעמיד אותנו על ההבדלים בין תיאוריה ספקולטיבית לאמפירית, כשהאחרונה נעה ומשתנה בהתאם לתצפיות ולהתנסויות ביישומה . התיאוריה על הדחפים לא מספקת אותו ואותנו והיא משתנה לאורך כל שנות הפסיכואנליזה . בתחילת המאמר פרויד מתייחס לתיאור הקליני של פ' נקה ( 1899 ) , שראה בנרקיסיזם תופעה פרוורטית הכרוכה באוננות . התצפיות הקליניות הראו לפרויד שהתנהגות נרקיסיסטית נמצ...
אל הספר