132 רות גולן בניגוד לגירוי שמגיע מבחוץ, שיכול להיות זמני או חד-פעמי, שנובע מצורך וניתן לסיפוק, הדחף תמיד פועל ככוח קבוע . כמו פעימה של on - off . הדחף נכנס בנקודה שבה נכשל הגירוי האורגני וההגנה הנפשית מאפשרת רק בריחה חלקית ממנו . אין אפשרות לספק את הדחף באופן ישיר אלא דרך שינוי בגירוי . פרויד בודד את הדחף מהצורך או מהאינסטינקט . האינסטינקט הוא דפוס של תגובה לגירוי שטבוע בנו באופן תורשתי ; הדפוס חוזר על עצמו במדויק במצבים שונים ; אינסטינקטים בטהרתם מוצאים אצל בעלי חיים . הדחף הוא אנושי, הוא נשען על האינסטינקט הביולוגי, אבל מתנתק ממנו בראשית החיים, מעצם היותנו יצורים מדברים הנתונים לשפה ולממד סמלי . שתי הרמות של הווייתנו, האינסטינקט והדחף, נעות בשתי דרכים שונות . הרמה האינסטינקטיבית נעה בקצבים אורגניים, לדוגמה שינה וערנות או רעב ושובע, ולעיתים היא מגיעה למנוחה . הדחף הוא אי-מנוחה, הוא בלתי מסופק לעד . פרויד מניח במאמר זה הנחות לגבי הדחף, והן יקדמו בהמשך את ניסוח דחף המוות . תפקיד מערכת העצבים לגבי גירויים הבאים מבחוץ הוא לסלקם בדרך היעילה ביותר . כדי להתמודד עם גירויים שמגיעים מבפנים, כל...
אל הספר