112 רות גולן שונים של הדחף לא יגיעו למודע מלכתחילה . אלה מתקבעים בנפש האדם ונוטים למשוך אליהם את הדימויים המודחקים המאוחרים יותר, הקשורים אליהם בקשר אסוציאטיבי . אפשר לדמות את ההדחקה הראשונית לתאי גזע שמתוכם נבנים כל התאים האחרים בגוף . באותו אופן, האנרגיה המודחקת הראשונית מושכת אליה את ההדחקות הבאות . ההדחקה משפיעה רק על המערכת המודעת, בעוד שבחלק הלא- מודע, הדחף חופשי לתעלוליו ואף יכול להתפתח ולהתעצם דווקא בגללה ובגלל מניעת הסיפוק שהיא גורמת לו . הדרך שבה מתפתח הדחף היא יצירת עוד ועוד דימויים אסוציאטיביים, אלא שאלה הולכים ומתרחקים מהדימוי הראשוני המאיים ולכן יש פחות צורך למנוע מהם לעלות למודע . ב סמינר ה- 3 : האתיקה של הפסיכואנליזה ( L’éthique de la psychanalyse ) לאקאן מסכם : "הכול מוביל רק לכיוון אחד, כלומר, שההדחקה פועלת אך ורק על מסמנים . המצב הבסיסי של ההדחקה מאורגן סביב הקשר של הסובייקט אל המסמן . כפי שפרויד מדגיש, רק מהפרספקטיבה הזאת ניתן לדבר בצורה אנליטית מדויקת, 82 שאכנה אותה אופרציונלית, על לא-מודע ומודע" . לכן הפסיכואנליזה מעודדת ריבוי אסוציאטיבי שכזה תוך ויתור על ביקורת ע...
אל הספר