79 מקרה שרבר המחלה הפרנואידית לא היה שינוי יסודי ובגואל העכשווי נותר עוד הרבה מהספקן לשעבר . כי הרי בסדר העולם שהוא מציב יש פרצה אחת המעמידה את קיומו של האל עצמו בסכנה . בנסיבות שלא ניתן להסבירן ביתר פירוט, עצביהם של אנשים חיים, בייחוד כאלה הנתונים במצב של עוררות מועצמת, מפעילים על האל משיכה חזקה כל כך עד שאיננו יכול שוב להשתחרר מהם, כלומר קיומו שלו עצמו מאוּים ( עמ' 11 ) . מקרה יוצא דופן נדיר כזה היה מנת חלקו של שרבר, והוא הביא לסבל כבד . הדבר הפעיל את דחף הקיום העצמי של האל ( עמ' 30 ) , ומכאן התברר שהאל רחוק מרחק רב מהשלֵמוּת שהדתות מייחסות לו . לאורך כל ספרו של שרבר עוברת כחוט השני התוכחה המרה שהאל המורגל במערכות יחסים עם המתים בלבד איננו מבין את האדם החי . ומתוך כל זאת שוררת כאן אי-הבנה עקרונית שהולכת ונמשכת מאז כחוט השני לאורך חיי ומושתתת על כך שעל פי סדר העולם האל לא הכיר בעצם את האדם החי וגם לא נדרש להכירו, שכן בהתאם לסדר העולם, היה עליו להיות במגע עם גוויות בלבד . [ . . . ] אני משוכנע שאת זאת [ . . . ] יש לקשור שוב לעובדה שהאל כביכול לא ידע כיצד לנהוג עם בני האדם החיים כי מורגל ה...
אל הספר