50 זיגמונד פרויד שימוש בכמה מיני לשונות ואריגתן יחד : לשונו הלא-מצונזרת של המטופל, לשונו המבוקרת, לשון שיחתו של פרויד עם המטופל, לשון תיאור השתלשלות המחלה והתפתחות מהלכי ריפויה, ולבסוף לשון המסקנות והתיאוריה העולות מהמקרה . מדובר בלשון רב- משלבית ורב-סגנונית שבמרכזה דיבור . מטבע ברייתו אפוא נטווה תיאור מקרה משילוב לשון שיחה, לשון סיפור ולשון מדע, וגם הלשון המבולבלת והלא-מובנת לעיתים של החלום והלא-מודע, כשהן ארוזות בלשונו של פרויד שעבורה זכה בפרס גתה לספרות . מתוך חליפות המכתבים שלו, וגם מתוך מה שפרסם, אנו יודעים שפרויד התלבט הרבה והשקיע עמל רב בכתיבתו ובבחירת המילים שהשתמש בהן בהעלאת המקרים על הכתב . לעיתים קרובות הוא אף חש תסכול רב שנבע מהחשש שהמקרים ייקראו כרומנים של בדיון ולא כתיאורים מדעיים של ממש . גם העובדה שהלשון המדעית שנהגה בימיו לא הלמה את דרישותיו והיה עליו "להמציא" מילון מונחים שיתאים להן, לא הקלה את מלאכתו . מה לכל זה ולתרגום תיאור המקרה של שרבר לעברית ? כשם שהמקרה של שרבר שונה במובנים רבים מהמקרים האחרים שפרויד העלה על הכתב, כך גם לשון תיאורו . אין זה תיאור של טיפול . פרו...
אל הספר