380 יובל לוריא כיצד להתגבר על שכחת שפה בספר מאה שנים של בדידות בני המשפחה מתחילים לשכוח שמות של עצמים יום-יומיים . הם תולים על הקירות של חדרי ביתם תמונות של העצמים שאת שמם הם מתחילים לשכוח, וכותבים בהן את שמותיהם . בשונה מזיכרון של מאורעות אישיים בחיינו, הזיכרון של שמות עצמים שונים מאפשר לנו להבין את הנאמר בשפה היום- יומית המוכרת לנו ולתקשר עם אחרים בחברה שבה אנחנו חיים . אובדן הזיכרון של שמות של עצמים יום-יומיים משפיע על היכולת שלנו לדבר עליהם ולהבין את הנאמר עליהם על ידי אחרים . הסיפור מראה את חשיבותם של עצמים יום-יומיים עבורנו בתקשורת לשונית עם אחרים . הוא משמש תזכורת לפגיעותנו מאובדן הזיכרון הלשוני הנוגע אליהם ולרצון שלנו לשחזר אותו כדי לשוב ולהשתמש בו בתקשורת עם אחרים - העולה בנו במקרה כזה . השימוש בשמות של עצמים יום-יומיים על ידי בני אדם הוא פרקטיקה אנושית לשונית רווחת בתרבויות אדם שונות . לפי העולה מסיפורו של מרקס, הפרקטיקה הזו היא דלת כניסה להוויה אנושית לשונית מושגית משותפת במקום מסוים . מאחר שבני אדם אינם ניחנים מעצם טבעם בידע לשוני המאפשר להבין שמות עצם כלליים ולהשתמש בהם במ...
אל הספר