352 יובל לוריא ויטגנשטיין על ראייה מושגית ותבניתית כל אדם שרכש את השימוש הלשוני התקין במושגים של להסתכל ולראות אמור לדעת שראייה היא חוויה חזותית הנובעת מפעולה חושית של הסתכלות, אפילו אם לא טרח ולא הצליח לנסח זאת לעצמו . בשיח הפילוסופי השתרשה נטייה לקשר בין הסתכלות וראייה לבין הכרת המציאות הנתונה לנו דרכן . הקושי שהוכר בעניין זה היה שלעיתים הסתכלות וראייה עשויות להקנות התרשמויות מוטעות ואשליות חזותיות, המייצרות מראות מדומיינים ומדומים שאינם מתממשים במציאות . על רקע זה צמח המושג היווני הפילוסופי של אפיסטמולוגיה, המורה על הכרה אמיתית של המציאות המופקת דרך הסתכלות וראייה . בשונה מלראות את המציאות באמצעות פעולה חושית של הסתכלות, דימוי של דברים הוא ראייתם בעיני רוחנו . ואומנם, בשונה מהנובע מהמושג לראות, המושג לדמות אינו מורה על פעולה חושית של הסתכלות על המציאות . אלה מאיתנו שניחנו בדמיון טוב יכולים לדמות לעצמם דברים שהם אינם מסתכלים עליהם ואינם רואים אותם . יתר על כן, עיוורים יכולים לדמות לעצמם כל מיני דברים לעיתים, אף על פי שאינם מסוגלים להסתכל ולראות . העניין של ויטגנשטיין במראה של המציאות...
אל הספר