מבנה התעסוקה בקיבוץ שונה מן החלוקה באוכלוסייה היהודית . קרוב למחצית אנשי הקיבוץ עובדים בייצור חקלאי ותעשייתי לעומת רבע בחברה היהודית בישראל . פחות אנשי קיבוץ עובדים בשירותים פיננסיים ושירותים ציבוריים, ויותר בשירותים אישיים . השוואת נתוני הרכב משלחי היד באוכלוסייה היהודית בישראל לעומת הקיבוץ מצביע על פער לרעת הקיבוץ, הן בניצול ההון האנושי הקיים, והן בהזדמנויות לעבודה מעניינת ובעלת אתגר עבור החברים . עובדה זאת מוחרפת עקב ההשכלה הגבוהה שרוכשים חברי הקיבוץ . השינויים המתרחשים בקיבוץ נותנים את אותותיהם בעליית שיעור החברים העובדים מחוץ לקיבוצם . המגמות ארוכות הטווח של המשק הקיבוצי מצביעות על הרחבת התעשייה על חשבון החקלאות ועל ירידה בשיעור העבודה בשירותים, או מכירתם לאוכלוסייה מחוץ לקיבוץ ) למשל, טיפול בילדיחוץ בבתי ילדים ( . מגמה זאת משקפת את המאמץ להתמודד עם המשבר הכלכלי עלידי הגדלת שיעור העובדים בענפי ייצור והרחבת עיסוקים מחוללי הכנסות, המתבטאת בגידול בענפי עזר . התעשייה הקיבוצית מהווה מרכיב חשוב מכלל התעשייה הישראלית, במכירות, במספר העובדים ובמיוחד ביצוא . התעשייה הקיבוצית מרוכזת בשלוש...
אל הספר