פרט לעשור של צמיחה כלכלית מאמצע שנות השבעים עד לאמצע שנות השמונים, מרבית השנים מאזן ההגירה הוא שלילי . זהו חלק מתהליך כללי של מעבר מהכפר אל העיר ומהפריפריה אל המרכז, אך בקיבוצים התהליך מואץ בשל המשבר הפוקד אותם . לאחר תקופת ההקמה של מרבית הקיבוצים, היה מקור הגידול העיקרי של הקיבוץ בני החברים . בעשור האחרון הולך וקטן שיעור הריבוי הטבעי והדבר בא לידי ביטוי בהקטנת שכבת הגיל הרך . שינוי דמוגרפי זה מתקדם עם השנים ויגרום להקטנת אוכלוסיית קבוצות הגיל הצעירות והפעילות בשנים הבאות . רמת ההשכלה של האוכלוסייה הקיבוצית גבוהה יחסית ואין בה כמעט חסרי השכלה יסודית . מרבית בני הקיבוצים קיבלו השכלה תיכונית, אך בשל התנגדות רבת שנים של התנועות ללימודים פורמליים יש פיגור יחסי בהשכלה אקדמית, בעיקר בתארים מתקדמים . מבנה התעסוקה בקיבוץ שונה מן המקובל באוכלוסייה היהודית . קרוב למחצית אנשי הקיבוץ עובדים בייצור חקלאי ותעשייתי לעומת רבע בחברה היהודית בישראל . פחות אנשי קיבוץ עובדים בשירותים פיננסיים ושירותים ציבוריים, ויותר בשירותים אישיים . השוואת נתוני הרכב משלחי היד באוכלוסייה היהודית בישראל לעומת הקיבוץ מצבי...
אל הספר