פרק ח': התעשייה הקיבוצית

ו לוח מסי 6­ . מלאכה וחרושת בקיבוצים ) 1952 ( נ ס"ה עובדיםס''ה מפעלים ענף 1,179 126 עץ ורהיטים 925 122 מתכת 457 29 מכונות 29 3 מוצרי חשמל 312 23 מזון 350 מחצבים 102 8 אבן ומלט 853 טקסטיל 345 37 הלבשה והנעלה 00 עור 677 הדפסה ונייר פלסטיקה 11 1 41 1 גומי 230 מברשות ומטאטאים 10 1 כימיקלים ) סבון כביסה ( 20 1 יהלומים ) ניסור וליטוש ( 12 צעצועים 3,654 372 ס"ה בשנות ה­ ,50 עסקו רוב הקיבוצים בהרחבת המשק החקלאי ובהכנסת ציוד טכנולוגי מתקדם שהצעיד את החקלאות הקיבוצית לצמרת העולמית . התהליך הזה הקטין את מספר העובדים בחקלאות בה בעת שהאוכלוסייה גדלה . עקב זאת, פנו קיבוצים לתעשייה כדי ליצור מקומות עבודה חדשים ומקורות הכנסה נוספים . לאחר מלחמת ששת הימים, החליטה הממשלה על מדיניות של עידוד וזירוז התיעוש של המשק הישראלי, ונקבעו תנאי מימון נוחים . הקיבוצים נענו לאתגר, ותוך תקופה קצרה יחסית הוקמו מפעלים ברוב הקיבוצים . בשנת 1969 היו 164 מפעלים ובהם 3,654 עובדים . הרבה מהם צמחו כאמור מתוך בתי מלאכה שהיו קיימים במשק, אבל באופי הייצור ובהיקף התפוקה שלהם היו כבר מפעלים תעשייתיים . עד 1983 גדל מספרם של המפעלים...  אל הספר
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית