התעשייה הקיבוצית של היום צמחה מתוך החקלאות של אתמול . מסגריות שהוקמו לתקן כלים, נעשו במספר קיבוצים, ליצרניות כלים בעלי שם עולמי . נגריות שבנו רהיטים עבור החברים נעשו ליצרניות רהיטים גדולות ובין המובילות בארץ . תעשיית המזון התחילה במטבח בעיבוד עודפי פירות וירקות, קבלה דחיפה בזמן מלחמת העולם השנייה, ויצאה למרחב עם מוצרים ייחודיים . הצלחת "טבעול" היא חוליה נוספת בשרשרת של פריצות דרך . אולם ההצלחה הניכרת ביותר היא בענף הפלסטיקה . אף כי התחילה באיחור, גידולה של תעשיית הפלסטיקה בקיבוצים היה מהיר וכובש . עד שנות ה ,80 היא השיגה את המקום הראשון בין ענפי התעשייה הקיבוצית והשתלטה על כמעט מחצית מכלל ייצור הפלסטיקה בישראל . בינתיים, ירד ענף הרהיטים מן הצמרת, ונותרו שלושת הענפים : פלסטיקה, מזון ומתכת כמובילים התורמים ביחד 0 / 700 מכלל הייצור של התעשייה הקיבוצית ולמעלה מ 0 / < > 80 מן היצוא . התרכזות כה גדולה של התעשייה הקיבוצית בשלושת הענפים המובילים, שלרוב, נשארים תלויים בחקלאות, מעוררת שאלות שמזכירות את הוויכוח ההיסטורי בין תומכי המשק המעורב בחקלאות לבין תומכי המשק המתמחה . להתמחות במספר מצומצם...
אל הספר