היום, דרושה מהפכה בחקלאות הקיבוצית . לא פחות, ואף יותר מאשר בשנת 1969 . ללא ביצוע מהפכה של ממש, ולו גם באיחור של חצי יובל שנים, לא תהיה תקומה לחקלאות והיא תידחק לשוליים של המשק הקיבוצי . השקעות של הרבה מיליוני ש"ח תרדנה לטמיון, והישובים הצעירים, שנבנו על המתכונת החקלאית הישנה, ימשיכו להיאבק על קיומם בקרב אבוד מראש . המצב הזה אינו מחויב המציאות ואפשר לשנותו . הצעה אחת שנראית מבטיחה, גורסת הפיכת החקלאות הקיבוצית למובילה בפיתוח "חקלאות טבעית" ) הציבור הרחב רגיש למלה "ביולוגית" ומוטב להימנע ממנה ( . בכל העולם גוברת הרתיעה בפני זיהומים, וגדל הביקוש לתוצרת נקייה מפגמים כימיים . חקלאות קיבוצית מבוססת על מוניטין של טוהרת התוצרת היתה מוצאת שווקים פתוחים ברוב ארצות העולם . האם יש בחברה הקיבוצית את הרצון, היכולת, והחזון לבצע את המהפכה המתבקשת ! מן המפורסמות הוא בכלכלה, שקיים חוסר איזון יסודי בין חקלאות לבין שאר ענפי הכלכלה, לרבות התעשייה . למרות כל השכלולים הטכנולוגיים, עדיין מחייבת החקלאות עבודת כפיים רבה . בעולם הרחב, יורד בהתמדה ערכה הכספי של עבודת כפיים . גידול מהיר באוכלוסייה, עלייה באבטלה, ...
אל הספר