57 אדמות ופלאחים באופן ניכר בשל השפע שאפיין את אותה תקופה של פרוספריטי 132 וכשמחיר החיטה לא עלה באותו שיעור של גידולים אחרים, בעלי הקרקעות יכלו להיות סמוכים ובטוחים שגם אם ההשקעה הרווחית ביותר במונחים כספיים לא תהיה הרווחית ביותר עבור הפלאח, הוא יוכל לשרוד . בנסיבות שכאלה, מדוע היה צריך בעל קרקעות להבטיח שהפלאח יקבל מספיק חיטה ושלא יגדל גידולים אחרים ואילו את החיטה יקנה לעצמו ? מדוע לא לעבור לגידולים רווחיים יותר במונחי כסף עבור הסוחר ? ייתכן שחיפוש אחר רווח לשני הצדדים ( מה שנקרא בעגה המקובלת כיום win - win ) , והבנה שאופרציה כלכלית אחת שזורה באופרציה כלכלית אחרת, השפיעו על פעולתם . המחכיר היה צריך לוודא שהחוכר יקבל את מה שציפה לקבל - מזון בסיסי - ושניהם זכרו שפגיעה בהתקשרות כלכלית אחת עשויה לפגוע בהתקשרות כלכלית אחרת, בין אם בתרומה של מזון ובגדים למשל, כפי שצוין לעיל, ובין אם בהתקשרות בגידול בעלי חיים, שתידון מיד . אם כן, אין עדות לכך שהאריסוּת בארץ פגעה ביעילות הייצור החקלאי, יתר על כן כשבדיון משולב הצורך למצוא איזון בין צרכי הפלאח במזון ובהכנסות נוספות לבין צרכי הסוחר בתשואה גבוהה ...
אל הספר