108 העצים הגבוהים בעשרים שנה והילדים הם ילדי הילדים של ילדותי שטרם למדו לשיר ראפ כמו באמריקה, שעודם מפרנסים עובדות סוציאליות יועצות, קצינות מבחן ושופטי נוער, אשר עבורם בנו בית משפט שלום על ראש הגבעה בינות לעצים בחורשת האקליפטוס של ילדותי, להוביל אותם באזיקים קטנים בפני שופט אוהב שלום שהיה פעם הבן של המכולת, מסכן, איך מן הכאב אינו מאבד עצמו לדעת, או לפחות את דעתו המשפטית סמי שלום שטרית אני מאמינה בחיבור לכאב בלעיסת הכאב עד דק . אני מאמינה שמהכאב החד המבקש לאבד את דעתך אפשר שתצמח עשייה חברתית משמעותית . לכאוב . לא להכחיש . אני מבקשת מהמשתתפות במעגל להיזכר בפעם הראשונה שחוו כאב בשל אי צדק שנתקלו בו בעצמן . אני זוכרת סטודנטית מאבו גוש שסיפרה שבכפרה מעולם לא נתקלה באי צדק . עם בואה לאוניברסיטה החלה לשוטט בעיר העתיקה ויצרה קשר עם מוכרת נענע בקרן קיר . והנה יום אחד כשירדה בשער שכם לקנות מאותה מוכרת, ראתה שוטר מג"ב צועק עליה הופך את המפה העלובה עליה הונחו זרי ירק בועט בסחורה צועק שתסתלק . היא קפאה בושה . אני מספרת להן על האישה הגדולה דרת רחוב ? זונה ? שנהגה לישון על מפתן דלתנו בפרס . על אבי שנ...
אל הספר