אפיון דמות היהודי מפי המספר

דמות היהודי | 241 ״רק היהודים, הטאטארים והארמנים, האחוזים בולמוס בצע, העזו להתגורר ולרכול בפרוורי הסץ׳, משום שבני הז׳אפורוז׳יה לא אהבו לעמוד על המיקח 226 והיו משלמים ככל ששלתה ידם מעות מכיסם״ . 227 מיד אחר כך ממשיך המספר ומכנה את היהודים ״רודפי בצע״ . בתיאור הטבח נגלית לעינינו לראשונה ביצירה דמותו של היהודי יענקל : ״יהודי ארוך גרם וצנום כמקל המשרבב מבין חבורת חבריו את פרצופו העלוב, 228 המעוות מרוב אימה״ . כדי להציל את עצמו הוא מחניף לחבורת הקוזאקים : מדבר אל ליבם בלשון חלקה, מכנה את הקתולים ״אויב״ ומאחל להם שיפקוד אותם השטן בחלומותיהם . בתושייתו הרבה הוא פונה אל בולבה, תוך שהוא מזהה את דמות המופת, את המנהיג בעל הסמכות מבני הז׳אפורוזיה ומצליח להציל את נפשו ממוות . בנקודה זו מתלכדות בדמותו של היהודי יענקל מספר תכונות הכרוכות זו בזו ויוצרות יחדיו את המודל של היהודי בעיני המספר, מודל עליו הוא מלגלג, אותו הוא שונא ולו הוא בז, מודל של טיפוס אותו יש להוקיע . את זכות הדיבור מקבל דווקא מבולבה המוצג כאן כאדם בעל חוש צדק מפותח : 229 ״אשר נאות תמיד להאזין בתשומת לב לדברי הנאשם״ . משניתנה לו זכות ה...  אל הספר