דרכי עיצובו של מיתוס איוב ב״טאראס בולבה״

224 | הילה דוד אם דמותו של טאראס יונקת משורשי המיתוס האיובי, הרי שאת דמותו של השטן מגלמת ביצירה דמותו של היהודי יענקל . כבר ראינו את ההקבלה אותה ערך המספר בין דמותו של היהודי יענקל לדמותו של קין הבוגד, יהודה איש קריות ופאוסט בפרק העוסק בדרכי עיצובו של מיתוס זה ב״טאראס בולבה״ . גיבור המיתוס, בין אם הוא ישו ובין אם הוא פאוסט כורת ברית עם השטן ובעקבות ברית זו הוא מאבד את נשמתו לשטן . המיתוס של פאוסט הוא 176 תכליתו ומשמעותו הם מכלל עצם מהותו ארכיטיפ הסטורי במשמעותו היסודית ביותר . של החוזה שבין פאוסטוס ומפיסטופלס . מבחינה זו היהודי יענקל הוא שטן מאוד מתוחכם וערמומי מאחר והוא אינו משתלט על נשמתו של הקוזאק בולבה בלבד, אלא גם על ממונו . יענקל, לפיכך, מצטייר ביצירה כדמות הגרועה אף מן השטן ומדמותו של יהודה איש קריות . הדמיון הבולט ביותר בין ״טאראס בולבה״ לסיפור איוב הוא מציאותו של השטן . ניתן 177 , ואילו ב״טאראס לומר שבסיפור איוב ישנם שלושה גיבורים ראשיים : אלוהים, השטן ואיוב בולבה״ ישנם שניים : בולבה וה״שטן״, כאשר נוכחותו של האל נסתרת, אך קיימת עמוק בנשמתו של הקוזאק . בשני המקומות לא אלוהים מנ...  אל הספר