דרכי עיצובו של מיתוס קין, יהודה איש קריות ופאוסט ב״טאראס בולבה״

198 | הילה דוד במקרא . גיבור המיתוס, בין אם הוא ישו ובין אם הוא פאוסט כורת ברית עם השטן ובעקבות ברית זו הוא מאבד את נשמתו לשטן . המיתוס של פאוסט הוא ארכיטיפ הסטורי במשמעותו 108 תכליתו ומשמעותו הם מכלל עצם מהותו של החוזה שבין פאוסטוס היסודית ביותר . ומפיסטופלס . מבחינה זו היהודי יענקל הוא שטן מאוד מתוחכם וערמומי מאחר והוא אינו משתלט על נשמתו של הקוזאק בולבה בלבד, אלא גם על ממונו . יענקל, לפיכך, מצטייר ביצירה כדמות הגרועה אף מן השטן ומדמותו של יהודה איש קריות . טאראס, גיבורו של גוגול מסייע בידי המספר ביצירת האנאלוגיה בין המודל של היהודי, המיוצג ביצירה בדמותו של היהודי יענקל ובין דמותו המיתולוגית של יהודה איש קריות . כך הוא אומר ליענקל : ״שקר בפיך, יהודה איש קריות, בכור שטן שכמותך ! ״ צווח טאראס שיצא מכליו . ״ משקר אתה, כלב ! אתה גם את ישו צלבת ! אותך גם אלוהים ארר ! קטול 109 אקטלך, בן השטן ! שא מכאן רגליך, ולא, כאן במקום הזה תהא קבורתך ! ״ בקטע הנ״ל בולטת האנאלוגיה אותה יוצר גיבור היצירה, המוצג בה כמודל של מופת לעם הרוסי בין דמותו של היהודי יענקל לדמותו השנואה והבזויה של יהודה איש קריות ...  אל הספר