164 | הילה דוד 26 שרה היפה . ״ ה״ניסוח המסכם״ של מנהגיו השגרתיים של רבי אברהם קרובים ל״הגדרה המאפיינת״, אולם מיטיב לרכז בעבור הקורא את תמצית אישיותו הסגפנית של הרבי ואת אורח חייו הצנוע והעניו . לפנינו מוצגת דמות של אדם ירא שמיים, המקיים באורח אדוק את המצווה הקלה כחמורה ושומר על שגרת חיים שיש בה צניעות, סגפנות והסתפקות במועט . הדרך השניה והשכיחה לא פחות לעיצוב ה״נוהג״ מתבצעת באמצעות ה״סצינה״ הסיפורית, המציגה לפני הקורא את האירוע המסוים, כך שהקורא חש באופיו החוזר על עצמו . בדרך זו מודגש היסוד הטמפוראלי של האירוע כ״נוהג״ . כך, לדוגמא, באמצעות הסצינה הסיפורית, המתארת את כניסתם של שני הזרים לביתו של רבי אברהם בליל הסדר, אותם אנשים אשר התגלו בדיעבד כמלאכי חבלה, אשר דאגו להפצתה של עלילת הדם, ניתן לאפיין את דמותו של הרבי כאדם מכניס אורחים ולבבי : ״ברגע זה נפתחה דלת האולם, ונכנסו שני אנשים גבוהי קומה, חיוורים, עוטי מעילים רחבים מאוד, ואחד מהם אמר : ״שלום עליכם, אנו יהודים עוברי אורח ומבקשים להסב עמכם לסדר הפסח״ . והרבי ענה מהר ובסבר פנים יפות : ״עליכם 27 השלום, שבו נא לצדי״ . ושני הזרים הסבו לש...
אל הספר