הרב מבכרך | 121 1 מחבל הריין ולמטה, מקום שיפות הנהר מקפחות את סבר השחוק שלהן, הרים וסלעים וכל חורבות-המצודות ההרפתקניות שלהם ניבטים בעזות יתר, ועולה ומתגלה נוף הוד פראי וכבד-מראה ביותר — שם שוכנת כאגדת-אימים מימי-קדם העיר הקודרת ועתיקת-היומין — בכרך . לא תמיד היו רעועות ומקורקרות חומות אלו עם טפחותיהן עקורות-השיניים ומגדלי- 1 העיוורים שלהן, שבתלוליהם יילל הרוח והאנקורים יקננו : בסימטאות-החומר העלובותהבחן והמאוסות הנראות לעין בעד השער הפרוץ, לא תמיד שכנה דממת השממון, שרק פעם בפעם ישביתוה תינוקות צורחים ונשים מצווחות ופרות גועות . חומות אלו היו לפנים גאות ואדירות, ובסימטאות הללו היו מפכים חיים של רעננות ודרור, של שררה ותפארה, ששון ויגון, הרבה אהבה ושנאה הרבה . בימים ההם היתה בכרך אחת מערי-השדה, שנוסדו על ידי הרומאים בימי שלטונם באזור הנהר ריין, ועל אף הסערות הרבות בזמנים שלהבא, ואף-על-פי שנתפסו אחר כך לשלטונם של ההוהנשטאופנים ולבסוף — של הויטלסבכים, השכילו התושבים, לפי דוגמת ערים אחרות שעל שפת הריין, לשמור על זכויותיהם, זכויות ציבור חופשי למדי . ציבור זה היה עשוי ברית של איגודים בודדים, ...
אל הספר