42 פרק רביעי 5 אך 4 לפיכך המדינה מסבסדת טיפולי פוריות, כולל הפריה חוץ-גופית,לה . למרות רגולציה בלתי פוסקת להסדרת טכנולוגיות הפריה שונות יש בארץ היעדר בולט של חקיקה שתסדיר את כוונת המחוקק . הנהלים נמסרים לרוב בחוזר מנכ"ל משרד הבריאות וקשה לפקח עליהם ולהגדירם כנדרש . ההפריה החוץ-גופית לסוגיה מעלה סוגיות אתיות רבות . השאלה המרכזית היא מתן ה"משאב" של לידה לכל דורש : העובדה שטיפולי הפוריות אינם רק נחלתם של בני זוג הטרוגניים, והם מאפשרים גם לנשים בודדות או לזוגות 6 נוסף על חד-מינים להביא ילדים לעולם, הולידה ויכוח דתי, משפטי ואתי . כך הטכניקה נעשית לא פעם את המשאב הזה לסוגיה כלכלית, המקבעת את אי השוויון החברתי משום שרק בעלי המשאבים זוכים בהרחבת התא המשפחתי . שאלת נוספת היא של ביצוע טיפולי הפריה כשסיכויי ההצלחה שלהם נמוכים . ב- 2015 פרסמה האגודה הישראלית לחקר הפריון ( איל"ה ) נייר עמדה ראשון שהמליץ לרופאים שלא לבצע טיפולי פוריות במקרים שבהם הסיכוי ללידה הוא פחות מאחוז אחד . הנימוק לכך היה החשש שהטיפולים נוטעים במבקשים תקוות שווא ומרחיקים מהם חלופות אחרות של הורות . יש להעיר שבבחירה בהפריה מלאכ...
אל הספר