פרק שני: אובדנות ואיומי התאבדות בראי הסמכות החדשה

36 פרק שני לא יהיה בכך גנאי, אך אולי גם הגדרה זאת מוטעית שכן אז האיום אינו נתפס כממשי, אלא כמכוון למטרה אחרת . החלוקה בין סיכון אובדני ממשי לאיום אובדני טבעית למדי . גם בעבודתנו בעבר ניתן למצוא סימנים לחלוקה זו . אחד מאיתנו היה שותף בכתיבת שני מאמרים העוסקים באובדנות . המאמר הראשון, "מה תאמר לאדם שעל הגג ? " ( אליצור ועומר, 1999 ) , עסק כל כולו בקטגוריה הראשונה, כלומר באדם העומד להתאבד . המאמר השני עסק באיום שמשמיע הצעיר בזמן קונפליקט כדי לשכנע את הוריו לוותר על עמדתם ( 2015 Omer & Dolberger, ) . הפער בין שני המצבים היה נראה כה עמוק, עד שבמאמר השני לא הזכרנו כלל את הראשון . אכן, שני המצבים נראים שונים מאוד מבחינה קלינית . צעירים המתאימים לקטגוריה הראשונה נמצאים לעיתים קרובות במצב של ייאוש ודיכאון עמוק, וצעירים המתאימים לקטגוריה השנייה הם לעיתים קרובות תוקפניים ותובעניים . אולם ככל שניסיוננו בטיפול באובדנות ובאיומים אובדניים גדל, כך ראינו עד כמה רב המשותף בין שני המצבים . בספר זה נציג גישה אחידה לשני המצבים ונראה בסיכון האובדני הממשי ובאיום האובדני שני פנוטיפים של בעיה אחת . גישה אחידה ...  אל הספר